ניהול סיכונים פיננסים – 5 עקרונות מנחים

ניהול סיכונים פיננסים

מה זה ניהול סיכונים פיננסים

ניהול סיכונים פיננסים הוא תהליך של זיהוי, הערכה, וניהול הסיכונים שעשויים להשפיע על נכסי הארגון או הפרט בתחום הפיננסי. המטרה היא להפחית את ההשפעות השליליות של אירועים בלתי צפויים על ההון והנכסים.

הנה כמה נקודות מפתח בניהול סיכונים פיננסים:

  1. זיהוי סיכונים: השלב הראשון הוא לזהות את כל הסיכונים הפוטנציאליים שעלולים להשפיע על הארגון. זה כולל סיכונים כלכליים, רגולטוריים, תפעוליים, שוקיים ועוד.

  2. הערכת סיכונים: לאחר הזיהוי, כל סיכון נמדד ומוערך על פי ההסתברות שלו להתרחש ועל פי ההשפעה הפוטנציאלית שלו. זה מאפשר לארגון לתעדף את הסיכונים ולקבוע את האסטרטגיה לטיפול בהם.

  3. ניהול ובקרה על סיכונים: בשלב הזה מפתחים ומיישמים תוכניות ואסטרטגיות לניהול והפחתת הסיכונים. זה כולל רכישת ביטוח, ביצוע גידורים פיננסיים, פיזור השקעות, הגבלות אשראי ועוד.

  4. מעקב ודיווח: ניהול סיכונים הוא תהליך מתמשך שדורש מעקב ודיווח קבועים. זה כולל הערכה מחודשת של הסיכונים והאסטרטגיות על פי שינויי השוק והסביבה.

  5. תקשורת ותרבות ארגונית: תקשורת אפקטיבית על ניהול סיכונים ויצירת תרבות ארגונית שמודעת לסיכונים היא חלק חשוב בניהול סיכונים פיננסים מוצלח.

ניהול סיכונים פיננסים יכול להתבצע על ידי אנשי מקצוע בתוך הארגון או על ידי יועצים חיצוניים.

ניהול סיכונים פיננסים

זיהוי סיכונים בהקשר של ניהול סיכונים פיננסים

זיהוי סיכונים בהקשר של ניהול סיכונים פיננסים הוא השלב הראשון והקריטי בתהליך ניהול הסיכונים. הוא כולל את זיהוי כל הסיכונים הפוטנציאליים שעלולים להשפיע על נכסי הארגון או הפרט. הנה פירוט על תהליך הזיהוי:

  1. סיכונים שוקיים (Market Risks):

    • סיכון ריבית: השינוי בריבית יכול להשפיע על ההכנסות וההוצאות של הארגון.
    • סיכון מטבע: תנודות בשערי חליפין עשויות להשפיע על עסקאות בינלאומיות.
    • סיכון מניות: ירידה בערך מניות עשויה להשפיע על פורטפוליו ההשקעות של הארגון.
  2. סיכונים תפעוליים (Operational Risks):

    • כשל במערכות: תקלות במערכות טכנולוגיות עשויות להוביל להפסדים כלכליים.
    • טעויות אנוש: טעויות בעבודת הצוות או בהחלטות ניהוליות עשויות לגרום להפסדים.
    • הונאה ופשעי סייבר: תקיפות סייבר או מעשי הונאה פנימיים עשויים לפגוע באבטחת המידע ובנכסי הארגון.
  3. סיכונים פיננסיים (Financial Risks):

    • סיכון אשראי: חוסר יכולת של חייבים לעמוד בהתחייבויותיהם.
    • סיכון נזילות: חוסר יכולת של הארגון לעמוד בהתחייבויותיו השוטפות בשל מחסור בנזילות.
  4. סיכונים רגולטוריים (Regulatory Risks):

    • שינויים רגולטוריים: שינויי חקיקה או תקנות עשויים להשפיע על פעילות הארגון.
    • ציות ואכיפה: חוסר עמידה בדרישות רגולטוריות עשוי להוביל לקנסות ולעונשים.
  5. סיכונים אסטרטגיים (Strategic Risks):

    • תחרות מוגברת: כניסת מתחרים חדשים לשוק עשויה להשפיע על נתח השוק של הארגון.
    • שינויים בטכנולוגיה: התקדמות טכנולוגית עשויה לדרוש התאמות משמעותיות באסטרטגיה הארגונית.
  6. סיכונים חיצוניים (External Risks):

    • סיכונים פוליטיים: אי-יציבות פוליטית או שינויים בממשל עשויים להשפיע על פעילות הארגון.
    • סיכונים כלכליים כלליים: מצבים כלכליים כמו מיתון או אינפלציה עשויים להשפיע על הביצועים הפיננסיים של הארגון.

בכדי לזהות את כל הסיכונים הפוטנציאליים, ארגונים משתמשים במגוון כלים ושיטות כמו:

  • ניתוח SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים)
  • מיפוי תהליכים עסקיים לבחינת נקודות תורפה
  • סקרי סיכונים ושאלונים שמופצים בין צוותי העבודה
  • סיעורי מוחות (Brainstorming) עם הנהלה וצוותים שונים
  • בחינת אירועים היסטוריים ואירועים בשוק על מנת להבין אילו סיכונים התממשו בעבר וכיצד ניתן להימנע מהם בעתיד.

זיהוי סיכונים הוא תהליך מתמשך שמטרתו לוודא שכל הסיכונים הפוטנציאליים זוהו, נותחו, ומנוהלים באופן יעיל.

ניהול סיכונים פיננסים

הערכת סיכונים בהקשר של ניהול סיכונים פיננסים

הערכת סיכונים היא שלב חשוב בתהליך ניהול הסיכונים הפיננסים, בו מעריכים את ההסתברות וההשפעה של הסיכונים שזוהו בשלב הזיהוי. הערכת סיכונים מאפשרת לארגון להבין אילו סיכונים הם הקריטיים ביותר וכיצד לטפל בהם בצורה האפקטיבית ביותר. הנה פירוט על תהליך הערכת הסיכונים:

שלבים בהערכת סיכונים:

  1. הערכת ההסתברות (Likelihood Assessment):

    • קביעת הסבירות שכל סיכון יתגשם.
    • זה נעשה באמצעות ניתוח נתונים היסטוריים, סקרי שוק, ותחזיות מומחים.
    • סולם ההסתברות יכול להיות כמותי (למשל, הסתברות של 1%-100%) או איכותי (למשל, נמוך, בינוני, גבוה).
  2. הערכת ההשפעה (Impact Assessment):

    • קביעת ההשפעה האפשרית של כל סיכון על הארגון.
    • זה כולל ניתוח השפעה כלכלית, תפעולית, משפטית ותדמיתית.
    • סולם ההשפעה יכול להיות כמותי (למשל, הפסד כספי של X ש"ח) או איכותי (למשל, השפעה נמוכה, בינונית, גבוהה).
  3. מיפוי סיכונים (Risk Mapping):

    • הצגת הסיכונים על גבי מטריצה שמשלבת הסתברות והשפעה.
    • סיכונים עם הסתברות והשפעה גבוהות יזכו לתשומת לב מיוחדת, בעוד שסיכונים עם הסתברות והשפעה נמוכות יהיו בעדיפות נמוכה יותר.
  4. קביעת סיבולת הסיכון (Risk Appetite):

    • הבנה וקביעת רמת הסיכון שהארגון מוכן לקחת.
    • זה כולל הגדרת גבולות מקובלים להפסדים והחלטה על סיכונים שמוכנים לקבל או לא לקבל.
  5. ניתוח תרחישים (Scenario Analysis):

    • בדיקת תרחישים שונים שבהם סיכון עשוי להתממש והערכת השפעתם על הארגון.
    • ניתוח זה מאפשר להבין את ההשפעות האפשריות ולהתכונן לאירועים בלתי צפויים.

כלים ושיטות להערכת סיכונים:

  1. ניתוח כמותי (Quantitative Analysis):

    • שימוש במודלים מתמטיים וסטטיסטיים להערכת ההסתברות וההשפעה של סיכונים.
    • דוגמאות כוללות ניתוח VaR (Value at Risk), ניתוח תרחישים וניתוח מונטה קרלו.
  2. ניתוח איכותי (Qualitative Analysis):

    • הערכת הסיכונים באמצעות שיטות שאינן מספריות, כמו סקרים, ראיונות, סיעורי מוחות וניתוח SWOT.
    • מתאים במיוחד כשנתונים כמותיים אינם זמינים או קשים להשגה.
  3. מדידת סיכון ותמחור (Risk Measurement and Pricing):

    • הערכת הסיכונים באמצעות מדדים פיננסיים, כמו סטיית תקן, בטא, וקאפה (CAPM).
    • תמחור סיכונים כולל קביעת עלות ההשפעה של הסיכון על פי הערכת הסתברות וההשפעה.
  4. מערכות תוכנה לניהול סיכונים (Risk Management Software):

    • שימוש במערכות ייעודיות לניהול והערכת סיכונים שמאפשרות מעקב ודיווח על סיכונים בזמן אמת.
    • מערכות אלו מסייעות לארגון לבצע ניתוחים מורכבים ולנהל את הנתונים בצורה יעילה.

הערכת סיכונים מאפשרת לארגון להבין את רמת הסיכון הכוללת, לתעדף את הסיכונים, ולתכנן אסטרטגיות לניהול והפחתת הסיכונים בצורה המיטבית.

ניהול סיכונים פיננסים

ניהול ובקרה על סיכונים בהקשר של ניהול סיכונים פיננסים

ניהול ובקרה על סיכונים בהקשר של ניהול סיכונים פיננסים כוללים את היישום והתחזוקה של אסטרטגיות וטקטיקות לניהול הסיכונים שזוהו והוערכו. המטרה היא להפחית את ההשפעה של סיכונים פוטנציאליים על הארגון או להפחית את ההסתברות להתרחשותם. הנה פירוט על התהליך:

שלבים בניהול ובקרה על ניהול סיכונים פיננסים:

  1. פיתוח אסטרטגיות ניהול סיכונים:

    • הימנעות (Avoidance): קביעת החלטות או פעולות שמונעות את התרחשות הסיכון.
    • הפחתה (Reduction): הפחתת ההשפעה או ההסתברות של הסיכון באמצעות שינויים בתהליכים או באמצעים נוספים.
    • העברה (Transfer): העברת הסיכון לגורם אחר, כמו שימוש בביטוח או חוזים.
    • קבלה (Acceptance): החלטה לקבל את הסיכון ולעקוב אחריו באופן שוטף בלי לנקוט בפעולות נוספות.
  2. יישום אמצעי בקרה:

    • בקרות פנימיות: הגדרת נהלים ובקרות בתוך הארגון, כמו הפרדת סמכויות, בקרת איכות ובקרת נהלים.
    • תהליכי ניהול תהליכים עסקיים (BPM): שיפור וייעול תהליכים עסקיים לצורך הפחתת סיכונים.
    • שימוש בטכנולוגיות מתקדמות: יישום מערכות לניהול סיכונים, מערכות ניטור וסייבר סיכונים.
  3. גידור פיננסי (Hedging):

    • שימוש במכשירים פיננסיים, כמו אופציות, חוזים עתידיים, ואגרות חוב, על מנת להפחית את הסיכון הפיננסי.
    • יצירת פורטפוליו מגודר שמפזר את הסיכונים על פני מספר נכסים.
  4. רכישת ביטוחים בניהול סיכונים פיננסים:

    • רכישת פוליסות ביטוח שמכסות סיכונים מסוימים, כמו ביטוח נכסים, ביטוח אחריות מקצועית וביטוח סייבר.
    • הבטחת כיסוי מתאים לצרכים הפיננסיים של הארגון.
  5. תכנון חירום (Contingency Planning):

    • פיתוח תוכניות חירום ותגובה למצבים קריטיים, כמו תוכניות התאוששות מאסון (DRP) ותוכניות להמשכיות עסקית (BCP).
    • הבטחת זמינות משאבים וכוח אדם להתמודדות עם מצבי חירום.
  6. הכשרה והדרכה:

    • הדרכת צוותים ועובדים בנושא ניהול סיכונים וזיהוי סיכונים.
    • קיום סדנאות ואימונים על תרחישים פוטנציאליים והתמודדות עמם.
  7. בקרה ומעקב מתמיד:

    • הקמת מערכת לניטור ודיווח על סיכונים בזמן אמת.
    • ביצוע ביקורות פנימיות תקופתיות על מנת לוודא את יעילות הבקרות ואמצעי הניהול.

כלים ושיטות לניהול ובקרה על ניהול סיכונים פיננסים:

  1. מערכות לניהול סיכונים (Risk Management Information Systems – RMIS):

    • שימוש במערכות תוכנה שמאפשרות מעקב, ניתוח ודיווח על סיכונים באופן מתמיד.
    • המערכות כוללות כלי ניתוח כמותי, ניהול תרחישים, ובקרת נזקים.
  2. מודלים לניהול סיכונים:

    • פיתוח מודלים מתמטיים שמאפשרים הערכה וניהול של סיכונים, כמו מודלים לערך בסיכון (VaR), ניתוח מונטה קרלו, ומודלים של בטא וסטיית תקן.
  3. דוחות ותקשורת:

    • הכנת דוחות סיכונים תקופתיים והצגתם להנהלה.
    • קיום ישיבות ועדות סיכונים באופן קבוע לבחינת סיכונים חדשים וקיימים וליישום אמצעי ניהול נוספים.
  4. בקרות פנימיות:

    • קביעת נהלים ופרוטוקולים לניהול סיכונים ולהבטחת עמידה בדרישות רגולטוריות.
    • ביצוע ביקורות פנימיות וחיצוניות לאימות תהליכי הבקרה והניהול.

ניהול ובקרה על סיכונים פיננסים דורשים מחויבות מתמשכת ומעורבות של כל חלקי הארגון. באמצעות תכנון נכון, יישום אסטרטגיות ניהול יעילות ומעקב מתמיד, ניתן להפחית את השפעת הסיכונים ולהבטיח יציבות פיננסית וביצועים מיטביים של הארגון בניהול סיכונים פיננסים.

ניהול סיכונים פיננסים

מעקב ודיווח בהקשר של ניהול סיכונים פיננסים

מעקב ודיווח הם מרכיבים חיוניים בתהליך ניהול הסיכונים הפיננסים. הם מבטיחים שהסיכונים מנוהלים באופן שוטף ושההנהלה מודעת למצב הסיכונים בזמן אמת. הנה פירוט על תהליך המעקב והדיווח בהקשר זה:

שלבים במעקב ודיווח על סיכונים:

  1. מעקב שוטף (Continuous Monitoring):

    • מעקב אחר אינדיקטורים מרכזיים (Key Risk Indicators – KRIs): אינדיקטורים אלו משמשים לזיהוי מוקדם של בעיות פוטנציאליות. הם כוללים מדדים כמו תנודתיות בשוק, שיעורי חדלות פירעון, ומדדי נזילות.
    • ניטור נתונים בזמן אמת: שימוש במערכות מידע וטכנולוגיות לניטור בזמן אמת של הסיכונים והתהליכים העסקיים.
    • ביקורות פנימיות תקופתיות: ביצוע ביקורות תקופתיות על תהליכי ניהול הסיכונים לוודא שהמדיניות והנהלים נאכפים כראוי.
  2. דיווח על סיכונים (Risk Reporting):

    • הפקת דוחות סיכונים תקופתיים: דוחות אלו כוללים מידע על מצב הסיכונים הנוכחי, מגמות, ואמצעים שננקטו לניהול הסיכונים.
    • דיווח להנהלה בכירה ולבעלי עניין: הצגת מידע על סיכונים בישיבות הנהלה, מועצת מנהלים, וועדות סיכונים ואספות בעלי מניות.
    • התראות בזמן אמת: מערכות התראה שמדווחות על חריגות ומצבי חירום באופן מיידי.
  3. בחינה ועדכון של תוכניות ניהול סיכונים:

    • ניתוח אירועים שקרו: בדיקה ולמידה מאירועים שבהם הסיכונים התממשו, על מנת לשפר את התוכניות והמדיניות לניהול סיכונים.
    • עדכון אסטרטגיות ניהול סיכונים: על סמך המידע שנאסף, התאמת האסטרטגיות והמדיניות לניהול סיכונים לתנאים המשתנים.

כלים ושיטות למעקב ודיווח על סיכונים בניהול סיכונים פיננסים:

  1. מערכות לניהול סיכונים (Risk Management Information Systems – RMIS):

    • מערכות תוכנה שמאפשרות מעקב, ניתוח ודיווח על סיכונים בזמן אמת.
    • מערכות אלו כוללות כלי ניתוח כמותי, ניהול תרחישים, ובקרת נזקים.
  2. לוחות מחוונים (Dashboards):

    • שימוש בלוחות מחוונים אינטראקטיביים שמציגים מידע על הסיכונים בצורה ויזואלית וברורה.
    • לוחות מחוונים מאפשרים להנהלה לקבל החלטות מהירות ומבוססות על נתונים עדכניים.
  3. דו"חות סיכונים תקופתיים:

    • דו"חות חודשיים, רבעוניים ושנתיים שמסכמים את מצב הסיכונים והפעולות שננקטו לניהולם.
    • דו"חות אלו יכולים לכלול נתונים כמותיים, ניתוחים איכותיים ותחזיות להמשך.
  4. תקשורת פנימית וחיצונית בניהול סיכונים פיננסים:

    • דיווחים פנימיים: הפצת מידע על סיכונים בין מחלקות שונות בארגון להבטחת מודעות ושיתוף פעולה.
    • דיווחים חיצוניים: דיווחים לרשויות הרגולטוריות, בעלי מניות, ומשקיעים על מצב הסיכונים והפעולות שננקטו.
  5. סקרי סיכונים ובקרות פנימיות בניהול סיכונים פיננסים:

    • ביצוע סקרים פנימיים להערכת מצב הסיכונים והבקרות.
    • הבטחת עמידה בדרישות רגולטוריות והמלצות של גופי בקרה חיצוניים.

דוגמאות לפרקטיקות מעקב ודיווח מוצלחות:

  1. פגישות תקופתיות עם הנהלה:

    • קיום פגישות קבועות עם הנהלה בכירה לדיווח על מצב הסיכונים והצעדים שננקטו לניהולם.
    • דיונים על סיכונים חדשים והחלטות אסטרטגיות לניהולם.
  2. השתמשות בטכנולוגיות מתקדמות:

    • שימוש בכלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה לניתוח נתונים וזיהוי סיכונים פוטנציאליים.
    • מערכות ניטור וניהול סיכונים אוטומטיות שמספקות התראות בזמן אמת.
  3. קביעת מטריצת סיכונים:

    • שימוש במטריצות סיכונים שמציגות את ההסתברות וההשפעה של כל סיכון, ומאפשרות לתעדף את הטיפול בסיכונים.

מעקב ודיווח על סיכונים פיננסיים דורשים מחויבות מתמשכת ושיתוף פעולה בין כל חלקי הארגון. באמצעות תהליכי מעקב ודיווח מובנים, ניתן להבטיח שהסיכונים מנוהלים בצורה אפקטיבית ושקיפות מלאה קיימת בכל הרמות הארגוניות.

ניהול סיכונים פיננסים

תקשורת ותרבות ארגונית בהקשר של ניהול סיכונים פיננסים

תקשורת ותרבות ארגונית הם מרכיבים מרכזיים בניהול סיכונים פיננסיים. תקשורת אפקטיבית ותרבות ארגונית שמתמקדת במודעות לסיכונים הן חיוניות להבטחת ניהול סיכונים מוצלח ושמירה על יציבות פיננסית. הנה פירוט על ההיבטים השונים של תקשורת ותרבות ארגונית בהקשר של ניהול סיכונים פיננסיים:

תקשורת אפקטיבית בניהול סיכונים פיננסים:

  1. הגדרת תהליכי תקשורת ברורים:

    • קביעת נהלים ופרוטוקולים לתקשורת על סיכונים בתוך הארגון.
    • הבטחת תקשורת פתוחה ושקופה בין כל הדרגים בארגון, מהעובדים ועד להנהלה בכירה.
  2. הפצת מידע על סיכונים:

    • דיווח שוטף על מצב הסיכונים ופעולות הניהול שננקטו לכל בעלי העניין.
    • שימוש בכלים כמו לוחות מודעות, מיילים, ומערכות מידע פנים ארגוניות להפצת מידע רלוונטי.
  3. פגישות ועדות סיכונים:

    • קיום פגישות קבועות של ועדות סיכונים שבהן דנים במצב הסיכונים והפעולות הנדרשות לניהולם.
    • הזמנת נציגים מכל המחלקות הרלוונטיות לאותן פגישות על מנת להבטיח שיתוף פעולה ומודעות כללית.
  4. הדרכות וסדנאות בניהול סיכונים פיננסים:

    • קיום הדרכות תקופתיות וסדנאות בנושא ניהול סיכונים לכלל העובדים.
    • שימוש במקרים אמיתיים ותסריטי תרחישים להמחשת חשיבות הניהול האפקטיבי של הסיכונים.

תרבות ארגונית:

  1. הגברת מודעות לסיכונים:

    • יצירת תרבות ארגונית שמכירה בחשיבות של זיהוי, הערכה, וניהול סיכונים.
    • עידוד העובדים לדווח על סיכונים פוטנציאליים ולשתף מידע רלוונטי.
  2. תגמול והכרה:

    • מתן הכרה ותגמול לעובדים שתורמים לניהול סיכונים אפקטיבי.
    • פיתוח תוכניות תמריצים שמקדמות תרבות של ניהול סיכונים.
  3. שיתוף פעולה בין מחלקות בניהול סיכונים פיננסים:

    • קידום שיתוף פעולה בין מחלקות שונות בארגון על מנת להבטיח ניהול סיכונים כוללני.
    • יצירת קבוצות עבודה חוצות מחלקות שעובדות יחד על זיהוי וניהול סיכונים.
  4. הובלת הנהלה בניהול סיכונים פיננסים:

    • הדגמת מחויבות הנהלת הארגון לניהול סיכונים.
    • קביעת דוגמה אישית על ידי ההנהלה בהקפדה על ניהול סיכונים והקצאת משאבים לכך.

כלים ושיטות לקידום תקשורת ותרבות ארגונית בניהול סיכונים פיננסים:

  1. סקרים ומדידות:

    • ביצוע סקרים פנימיים להערכת מודעות ומחויבות העובדים לניהול סיכונים.
    • שימוש במידע שנאסף כדי לשפר את התהליכים והנהלים.
  2. תוכניות תקשורת אינטגרטיביות בניהול סיכונים פיננסים:

    • פיתוח תוכניות תקשורת שמתמקדות במודעות לסיכונים והדרכה על ניהול סיכונים.
    • שילוב מסרים על ניהול סיכונים בתוכניות ההדרכה והתקשורת הפנים ארגוניות.
  3. מערכות ניהול ידע (Knowledge Management Systems):

    • שימוש במערכות לניהול ידע שמרכזות מידע על סיכונים ומאפשרות גישה קלה ומהירה לנתונים ומידע רלוונטי.
    • יצירת פורומים וקבוצות דיון שבהם ניתן לדון בנושאי סיכונים ולשתף ידע.
  4. מודלים לחיקוי:

    • הצגת מודלים לחיקוי מתוך הארגון או מחוצה לו שמובילים בניהול סיכונים.
    • לימוד ממקרים מוצלחים והפקת לקחים ממקרים שליליים.

דוגמאות לפרקטיקות מוצלחות:

  1. תוכנית "שגרירי סיכונים":

    • יצירת תוכנית שבה נבחרים עובדים מכל מחלקה שישמשו כשגרירים לניהול סיכונים, יפיצו מידע ויקיימו הדרכות פנימיות.
  2. כנסים וסמינרים:

    • ארגון כנסים וסמינרים פנימיים וחיצוניים בנושאי ניהול סיכונים.
    • הזמנת מומחים חיצוניים להדרכות וסדנאות על הנושא.
  3. פלטפורמות שיתוף ידע:

    • פיתוח פורטל פנים ארגוני שבו ניתן לשתף מידע, מחקרים, ומסמכים בנושא ניהול סיכונים.
    • קיום פורומים דיגיטליים שבהם ניתן לדון בסיכונים ולהציע פתרונות.
  4. תוכניות חונכות:

    • פיתוח תוכניות חונכות שבהן עובדים ותיקים ומנוסים מדריכים עובדים חדשים בנושא ניהול סיכונים.
    • העברת ידע ותרבות ארגונית לניהול סיכונים לדור הבא של העובדים.

תקשורת ותרבות ארגונית הם היבטים מכריעים בניהול סיכונים פיננסיים. באמצעות קידום מודעות, שיתוף פעולה, והכשרה מתמשכת, ניתן להבטיח שהארגון מתמודד בצורה מיטבית עם סיכונים וממזער את ההשפעות השליליות שלהם.

שתפו אותנו

אולי יעניין אותך לקרוא גם על הנושאים הבאים